|
תחום הניתוחים הפלסטיים והטיפולים האסטטיים הינו תחום רחב הטומן בחובו סיכונים רבים. בתחום זה לרוב אין הכרח רפואי בביצוע הניתוח אלא המטופל פונה מיוזמתו ומבקש את ביצוע הניתוח מטעמים קוסמטיים. בתחום זה חובה להוכיח רשלנות רפואית ממשית בטיפול עצמו ובתוצאה שמותירה את המטופל עם נזק ממשי.
גובה הפיצויים בתחום רשלנות רפואית מסוג זה עשוי להיות גבוה כאשר מדובר בנכות אסטטית קשה וגיל צעיר של הניזוק. בין הפגיעות אופייניות לתחום תביעות זה ניתן למצוא בין היתר: - צלקות עבות ומכוערות.
- צלקות במקומות אחרים מהמבוקש (גבוהות מדי או נמוכות מדי)
- מידות שונות מהמידות המבוקשות.
- אי סימטריה בניתוחי חזה.
- כוויות - בטיפולי לייזר להסרת שיער.
- קרחות ואיי שיער - בטיפולי לייזר להסרת שיער.
- סנוורים והילות - בניתוחי הסרת משקפיים בלייזר.
- פגיעה בראייה - בניתוחי הסרת משקפיים בלייזר.
רשלנות רופאים במתן טיפולים קוסמטיים ובביצוע ניתוחים פלסטיים
בעידן המודרני בו אנו חיים, טיפולים וניתוחים שונים לצורך אסתטיקה גרידא הפכו לדבר נפוץ. תחום הכירורגיה הקוסמטית - פלסטית הינו תחום ענף במיוחד הכולל בתוכו מגוון של שינויים חזותיים המוצעים למטופל. שאיבת שומן, מתיחת בטן, ניתוחי אף, הקטנה או הגדלת שדיים, עיבוי שפתיים הם רק חלק קטן מאוד כאמור ממגוון האפשרויות העומדות בפני מטופל שבחר לעשות שינוי אסתטי כזה או אחר. טיפולים קוסמטיים-כירורגיים מצמיחים לעיתים תביעות רשלנות רפואית נגד רופאים ומרכזים רפואיים. באיזה מקרים הוגשו תביעות רשלנות רפואית? בתביעת רשלנות רפואית שהוגשה בגין ניתוח כושל של שאיבת שומן בירכיים ועכוז נפסקו פיצויים בסך של 645,379 ₪. בפסק הדין נקבע ששקעי העור, הקפלים והבליטות בגופה של התובעת מהווים נכות רפואית אסתטית בשיעור של 20% ונגרמו לה בשל שאיבת יתר. בעניין אחר הוגשה תביעה של אישה שבקשה לעבור ניתוח לשיפור צורת אפה. נפסקו לה פיצויים בסך של כ - 80,000 ש"ח. ביהמ"ש קבע כי הרופאים התרשלו בכך שלא הביאו לידיעתה של התובעת את הסיכונים הנדירים הכרוכים בניתוח המבוקש ושלמרבה הצער, התממשו, לרבות קול מאונפף, נזילה כרונית מהאף וגודש המקשים על הנשימה. גם בעניינה של תובעת שביצעה ניתוח להגדלת חזה בשיטה שבה נשאב שומן מירכיה ומוזרק לשדיה, לא ניתן לה מידע כלשהו באשר לסיכונים הגלומים בשיטת ניתוח זו. הניתוח לא צלח ובשדיה נותרה צלקת מכוערת משמעותית ובירכיה נותרו שקעים. ביהמ"ש פסק לפיצויים בסך של 320,856 ₪.
לאור העובדה כי מדובר בטיפולים וניתוחים אלקטיביים, כלומר, כאלה אשר אינם חיוניים כלל מהבחינה הרפואית, נאמר מפורשות בפסקי דין רבים כמו זה בעניין נועם רייבי, שעל הרופאים לספק הסבר ומידע מפורטים ביותר על מנת שבידי המטופל יהיו כל הנתונים הנדרשים לו לקבל החלטה שקולה האם הוא מעוניין בטיפול המוצע. בפסק דין שטנדל של ביהמ"ש העליון אף הורחבה הלכה זו ונקבע כי מקרים אלה נכללים ברף הגבוה ביותר של חובת הגילוי, והם כוללים, בנוסף להתייחסות לסיכויי ההצלחה, גם מתן אזהרה מפני הסיבוכים האפשריים במהלך הטיפול ולאחריו. זאת, גם אם סיבוכים אלה נדירים.
יודגש שלא כל טיפול או ניתוח שכשל מהווה בהכרח עילה בנזיקין לתביעת רשלנות רפואית כנגד אותו רופא. למעשה, ניתן לבסס תביעה משפטית בגין עוולת הרשלנות הרפואית בשני מקרים: - רשלנות רפואית שהביאה לנזק - פעולה רפואית בלתי סבירה או בלתי מקובלת שגרמה לנזק ונובעת ממעשה או מחדל של הרופא שיש בהם משום סטייה חדה מהמקובל תיחשב כפעולה רשלנית. מבחן "הרופא הסביר" מסייע לבתי המשפט בסוגיה זו לקבוע אם הרופא הנדון פעל באופן סביר בנסיבות העניין ובהתאם לידע הרפואי העדכני הקיים. סוג של רשלנות בעלת אופי ייחודי לתחום היא כאשר הרופא מתעלם מסימנים מחשידים כגון משבר נפשי שאולי נקלע אליו המטופל או מחלה נפשית כלשהי שהתפתחה אצלו לאחרונה ורק בשל כך הוא מעוניין בטיפול, ללא כל צורך של ממש. בנסיבות אלה, מוטלת על הרופא החובה לשלוח את המטופל להתייעצות בטרם יעבור את השינוי המיוחל.
- היעדר הסכמה מדעת - חוק זכויות החולה מחייב את הרופא למסור למטופל את כל המידע הדרוש לו, באורח סביר, לקבלת ההחלטה האם להסכים לטיפול המוצע. הרופא לא יוצא ידי חובה אם רק מחתים את המטופל על טופס הסכמה, אלא עליו גם להביא לידיעתו מידע זה כשהוא מפורט דיו וכולל בתוכו אזהרה מפני סיבוכים נדירים אפשריים. אם לא יעשה כן, ייחשב הדבר כרשלנות. לפיכך, עולה כי חתימה של המטופל על טופס הסכמה לטיפול/ ניתוח עדיין אינה מהווה ראייה חותכת למתן הסכמתו מדעת. כמו כן, גם אם לא נגרם נזק מוחשי בשל היעדר ההסכמה מדעת או לחילופין, נגרם נזק אך לא הוכח הקשר הסיבתי בין התנהגותו של הרופא לבין הנזק, עשוי ביהמ"ש לפסוק לפיצויים בגין פגיעה באוטונומיה של הפרט, כאשר לא נמסרו לו כל הפרטים מראש. כלומר, עצם הפגיעה באוטונומיה של המטופל נחשבת לראש נזק בר פיצוי. הגדרת ראש נזק זה והשימוש בו נעשו בפסק הדין המפורסם בעניין דעקה.
אם נותחתם בניתוח פלסטי או אסתטי ונותרתם עם נכות כדאי לבדוק אם לא הייתה רשלנות רפואית במתן התרופה, אל תהססו לפנות לעו"ד אהובה טיכו לקבלת ייעוץ ולהערכת סיכויי הגשת תביעהבטלפון: 03-6954642/1 או במייל:
כתובת דוא"ל זו מוגנת מפני spambots, יש לאפשר JavaScript על-מנת לראות את הכתובת
|
רשלנות רפואית בניתוחים פלסטים ואסטטיים